תנ"ך על הפרק - ישעיה סא - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה סא

395 / 929
היום

הפרק

ר֛וּחַ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֙נִי֙ לַחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֤א לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ׃לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים׃לָשׂ֣וּם ׀ לַאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר׃וּבָנוּ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם שֹׁמְמ֥וֹת רִֽאשֹׁנִ֖ים יְקוֹמֵ֑מוּ וְחִדְּשׁוּ֙ עָ֣רֵי חֹ֔רֶב שֹׁמְמ֖וֹת דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃וְעָמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּרֵיכֶ֖ם וְכֹרְמֵיכֶֽם׃וְאַתֶּ֗ם כֹּהֲנֵ֤י יְהוָה֙ תִּקָּרֵ֔אוּ מְשָׁרְתֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ יֵאָמֵ֖ר לָכֶ֑ם חֵ֤יל גּוֹיִם֙ תֹּאכֵ֔לוּ וּבִכְבוֹדָ֖ם תִּתְיַמָּֽרוּ׃תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶ֥ה לָהֶֽם׃כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם׃וְנוֹדַ֤ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ יְהוָֽה׃שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃כִּ֤י כָאָ֙רֶץ֙ תּוֹצִ֣יא צִמְחָ֔הּ וּכְגַנָּ֖ה זֵרוּעֶ֣יהָ תַצְמִ֑יחַ כֵּ֣ן ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה יַצְמִ֤יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־הַגּוֹיִֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
לבשר ענוים. אפשר כי יען הענוה גדולה מכלם רמז דיומשך שפע מחכמה ובינה כי הענוים שם י"ה עזרם ומגינם להם חומה מימינם כמ"ש רבינו האר"י ז"ל ובזה פירשתי בעניותי מ"ש בתרגום יונתן וכד חמא משה ענותנותיה קרא שמיה יהושע ושם י"ה רומז לחכמה ובינה וזה רמז לבשר לב רמז ל"ב נתיבות חכמה שר עם הכולל גימטריא אשר רמז לבינה: לקרא שנת רצון לה'. אפשר לרמוז דהכונה לקרוא לזווג וליחד כמו שפירש בפ' ויקרא ה"א הרמ"ע ז"ל וידוע כי שנה רמז למ' וז"ש לקרא שנת רצון לזווג וליחד מ' לה' גם רצון גימטריא אל שדי עם הכולל שרומז לחסד ויסוד. ואפשר דמ' נקראת שנה שהוא גימטריא אל שדי ועוד יוד יתר לרמוז לחכמה בסוד אחותי בת אבי וא"ש ההי"ב: כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה. אפשר לרמוז במה שנשאל הרב משאת משה א"ח סי' ד' במי שגזל אתרוג מגינת חבירו ונטלו ביום א' של חג ושוב בחול המועד פייס לישראל חבירו בעל האתרוג ומחל לו ונתנו לו במתנה או קנאו בדמים. אי למפרע יצא במה שנטלו ביום א' וקרינן ביה משלכם. והרב ז"ל העלה דלמפרע הוי שלו ויצא י"ח. ואני בעניי כתבתי בזה במ"א והן עתה אומר דלדברי הרב משאת משה ז"ל אם אחד גזל כבש מחבירו והקריבו עולה ואח"כ פרע לבעל הכבש דמיו למפרע יצא י"ח עולה. ולהכי אתא קרא כי אני ה' אוהב משפט דהדין הוא דגנב וגזל ואחר זמן פרע לנגזל דהוי למפרע שלו. ומ"מ שונא גזל בעולה דבעת הקריבו את העולה צריך שיהיה שלו וזה רמז אדם כי יקריב מכם בעת ההקרבה יהיה מכם. ועוד אפשר לרמוז דאם בעת שהקריב העולה גמר בלבו לשלם דמיה לנגזל ולפייסו לדעת י"מ שכתב רבינו ירוחם ז"ל דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאני צדיק גמור והרהר תשובה אף אם גנב וגזל כיון שגמר בלבו להחזיר ה"ז צדיק גמור ומקודשת. וה"נ אם בעת ההקרבה הרהר וגמר לשלם להנגזל עלתה לו וז"ש שונא גזל בעולה. אבל זו שגמר בלבו לשלם אינה גזל: ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל רואיהם יכירום וכו'. שמעתי מהרב הגדול מהר"י הכהן ז"ל דפירש דהגוים הם ע' אומות וישראל אומה א' וס"ד דהם בטלים דקי"ל בטל בס' לז"א ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים. וכי תימא הרי הם בטלים בס' אומות לז"א כל רואיהם יכירום ודבר הניכר אין לו בטלים כנגדו: שוש אשיש בה'. אפשר דהכונה יש לי שמחה על אשר אשיש בה' כי עיקר העבודה הוא לעבוד בשמחה ואני שמח על שמחתי:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך